האם ניתן לכפות ניתוח קיסרי על אישה הרה?

אישה הרה מתעקשת שלא ללדת בקיסרי, ולהחליט בעצמה ביחס ללידה טבעית או לידת בית. הרופא המטפל סבור שהיא מסכנת את עצמה ואת העובר. האם המדינה יכולה לכפות עליה לבצע ניתוח קיסרי? בפסק דין מרתק שניתן לאחרונה ע"י בית המשפט העליון נבחנה שאלה זו.

הסיטואציה של מתן טיפול רפואי בניגוד לרצון המטופל מוכרת בפסיקה, ואף מוסדרת בחקיקה, אך יישומה נדיר יחסית, וודאי לגבי מטופלים כשירים ובגירים.

לאחר תהליך משפטי מורכב בכמה ערכאות, ממחיש בית המשפט העליון כיצד האפשרויות החוקיות השונות אינן מתקיימות במקרה זה, ולבסוף מכריע כי למרות הסיכון הקיים לאישה ולעובר, לא אותר מקור סמכות לכפות על האישה בדיקה גניקולוגית ולידה בניתוח קיסרי בניגוד לרצונה:

• סעיף 68(ב) לחוק הכשרות והאפוטרופסות מאפשר לבית המשפט להורות על ביצוע הליך רפואי לשמירת שלומו של קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס. אך לאישה ההרה לא מונה אפוטרופוס, והעובר טרם נולד ולכן אינו קטין.

• סעיף 68(ג) לחוק הנ"ל מאפשר להתייחס ל"אדם שמונה לו אפוטרופוס" גם אם טרם מונה לו אפוט', ובלבד שבית המשפט רשאי פוטנציאלית למנותו. העליון קובע כי האישה ההרה אינה נכללת בקבוצה זו, מאחר והציגה חוות דעת פסיכיאטרית ממנה עולה בבירור כי האישה אינה במצב המצריך מינוי אפוטרופוס.

• סעיף 15 (1) לחוק זכויות החולה מאפשר מתן טיפול ללא קבלת הסכמה, אך זאת רק אם מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת – מה שלא מתקיים במקרה זה: האישה כשירה לתת הסכמה ומבינה את משמעות הסירוב

• סעיף 15(2) לחוק זה מאפשר מתן טיפול למטופל מתנגד (באישור ועדת אתיקה), בהתקיים תנאים מסוימים, ביניהם יסוד סביר להניח שהמטופל ייתן הסכמתו בדיעבד, לאחר הטיפול. גם היבט זה לא מתקיים כאן, מאחר והאישה הבהירה חד משמעית את רצונה לבחירה חופשית ולא סביר שתינתן הסכמתה בדיעבד  

• חוק לא תעמוד על דם רעך המחייב עזרה לאדם הנמצא בסכנה אינו יכול לשמש כמקור סמכות לכפיית ניתוח קיסרי בניגוד לעמדת היולדת, לאור לשון החוק ותכליתו

• אף שלעובר אין אישיות משפטית אלא מגמר לידתו, והוא אינו מוגדר "אדם", הרי שלבית המשפט יש סמכות למנות לו אפוטרופוס. עם זאת, לפי פסיקה קודמת, מינוי כזה יכול להיעשות בכדי לשמור על אינטרסים עתידיים של העובר (כמו זכות הירושה), ולא בכדי להגן על התפתחותו התקינה עד לידתו בניגוד לרצון האם.

יש לציין כי טרם מתן פסק הדין, עיכב בית המשפט העליון את ביצועם של צווים קודמים מטעם בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי (שהורו על הגעת האישה לבדיקות מקדימות והערכת מצבה והסיכון הקיים), אך טרם הספיק להכריע לגופו של עניין – ילדה האישה בן בלידה טבעית. נימוקי העליון שהוצגו לעיל ניתנו אם כך באופן תיאורטי בלבד.

מה למדנו?

• שעל אף הסדרה חוקית, תמיד יש לבחון את נסיבות המקרה הספציפי

• שלאוטונומיית האדם על גופו יש מעמד מרכזי במצב המשפטי הקיים

• וכמובן - שזכות הערעור יכולה להפוך את ההכרעה המשפטית הקודמת